מהי חרדה? מהו התקף חרדה? -הכל על חרדה

 

 

 

 מהי חרדה? הכל כל הפרעות חרדה

מהי חרדה?

תחושות הכוללות דפיקות לב מהירות, הזעה, חיוורון, כיווץ שרירים, סחרחורת, בחילה, חוסר תאבון או תאבון עודף. כל אלו הם הן התחושות הפיזיות בלבד כל זאת כולל מחשבות רצות, החוזרות בלופ של דאגה חוזרת ונשנית. עם זאת, המחשבות, המלוות בשעת התקף חרדה יכולות להעלות את הסימפטומים הפיזיולוגים או להפחיתן. התקפי חרדה הינם ריכוז של מרבית הסימפטומים בזמן קצוב.

מהם הפרעות חרדה?

חרדה הינה קבוצה של ליקויים נפשיים, אשר הסובלים מהם נידונים לתחושות עזות של חרדה המופיעות בעיתוי בלתי הולם, ומפריעות לניהול חיים תקינים.

בקבוצה זאת נכללים התקפי חרדה, חרדה חברתית, חרדה כללית.

מהו התקף חרדה? מדוע מופיע התקף חרדה? 

הופעה פתאומית של חרדה עמוקה, בעלת מרכיבים שונים:

רגשיים - תחושת פחד ואימה.

קוגניטיביים - חשש מפני סכנה מאיימת, חשיבה מעגלית ואובססיבית על עצמה כיצד להפטר מתחושות של חרדה.

פיזיולוגיים - עליה בקצב פעימות הלב, רעד בגוף, סחרחורת, הזעה מרובה, שרירים מכווצים, יציאות מרובות.

התנהגותיים - עיניים מרצדות, תזוזת יתר, רצון לברוח מהמקום מחד ומאידך חוסר תזוזה וקיפאון. המנעות ממצבים מעוררי חרדה, התכנסות.

ע"פ הפסיכולוגיה הקלאסית חרדה הינה תוצאה של קונפליקט פנימי אשר מהדהד בנפש האדם ומטלטל אותה באמצעות תחושת חרדה.

מהי חרדה כללית? סימפטומים לתחושת חרדה:

חרדה שאינה אפיזודית, אלא מתמשכת. נדודי שינה, סחרחורת וקצב לב מהיר פוקדים את הסובל מהתסמונת. במישור הרגשי והקוגנטיבי, הוא מלא חששות ומתקשה להתרכז ולמקד את המחשבה. לעיתים מתלווה תחושה של ניתוק רגשי ו/או תחושתי.

החרדה מלווה בתסמינים פיזיים של קוצר נשימה, דופק מואץ, יובש בפה, הזעת יתר, אי נוחות במערכת העיכול ("פרפרים בבטן"), רעד, סחרחורת, תכיפות במתן שתן, שלשולים, כאבי ראש, לחצים החזה, קשיים בבליעה, תכיפות בהטלת השתן, נדודי שינה, מתח שרירים מוגבר, שבה לידי ביטוי בכאבים בשרירים בעורף ובראש.

בנוסף להרגשות הגופניות הלא נעימות, קיימת התחושה הפסיכולוגיות הלא נעימה של מתח, חרדה, עצבנות, דאגה ופחד, עד כדי חשש ובושה פן ההתנהגות מסגירה את החולשה.

שכיחות הופעת חרדה:

הפרעות חרדה שכיחות מאוד. ע"פ סטטיסטיקות הסיכוי שהפרעת החרדה תקרה לאדם במהלך חייו הוא בין 20% ל- 25%. בדר"כ השכיחות אצל נשים גדולה מאשר אצל גברים, וגיל התחלת ההפרעה  הוא בשלושת העשורים הראשונים של החיים.

מהלך החרדה:

זוהי הפרעה כרונית. בשכיחות גבוהה למדי של כ-25% הסובלים ממנה עשויים לפתח התקפי פאניקה, ובשכיחות פחותה עשוי להתפתח דכאון קשה למדי.

מהם הסיבות לחרדה:

ישנה חשיבות להיבטים הביולוגים של ההפרעה. ההשערות הרווחות כיום מייחסות חשיבות למערכות נוירולוגיות במוח הפרונטלי ובמערכת הלימבית, שמעורבות בפתופיזיולוגיה של ההפרעה. עם זאת, מחקרים הוכיחו כי טיפול ב- CBT וב-EMDR יעיל מאוד לטיפול בחרדה ופוסט-טראומה.

טיפול במצבי חרדה:

טיפול בבנזודיאזפינים מצליח בדרך כלל להקל על הסימפטומים בכ-70% מהמקרים. תרופות נוגדות דיכאון יכולות לעזור בהפרעות אלו תרופות טריציקליות, טטרציקליות, S.S.R.I. יש שתערובת של תרופות הרגעה ותרופות נוגדות דיכאון הניתנות ביחד משפיעות לטובה על הפרעות חרדה.

טיפולים פסיכותרפויטיים תמיכתיים ומרגיעים, טיפול סוגסטיבי ע"י הירגעות מתקדמת כמו ביופידבק, היפנוזה או מדיטציה. טיפול קוגניטיבי וכן טיפול פסיכודינמיה במסגרת פרטנית או קבוצתית נמצאו יעילים גם הם.

נעמי בר משוחחת על חרדה עם אודטה

גורמי חרדה: מהם הגורמים לחרדה?

גורמים מולדים-גנטיים לתחושת חרדה:

ההיפותזה המקובלת כיום לגבי חרדה מניחה אפשרות של תורשה של תכונות, של מזג, כגון תכונה של ביישנות, תגובתיות יתר של מערכת העצבים האוטונומית או נטייה לעכבות התנהגותיות, ואלו יכולים להביא לידי התפתחות הפרעה חרדתית, בהתאם לתנאי החיים והשפעות הסביבה. כיום הצטבר מידע רב על כך שהפרעות חרדה נוטות להופיע בשכיחות גבוהה יותר במשפחות, כ-25% מקרובים מדרגה ראשונה של אנשים שסובלים מהפרעת חרדה, סובלים אף הם. יחד עם זאת אין להניח קיומו של גן ספציפי להפרעות חרדה. הבשורה המשמחת היא שאין גן ספציפי העובר בתורשה וגורם לתחושות חרדה. כלומר, למרות שנפוץ כי חרדה היא תחושה גנטית העוברת בין הדורות, הסיבה לכך נעוצה בסביבה-מלמדת-חרדה כתגובה נורמטיבית. 

גורמים סביבתיים וטראומטיים בתקופת הילדות היוצרים חרדה:

חרדה אף מתפתחת מול גורמים סבבתיים וטראומטיים. הפרעות נפשיות של ההורים, מחלות גופניות, אבדן אחד ההורים או שניהם בילדות, מתחים בבית ודרכי חינוך לא מתאימות יכולים לעקב את ההתפתחות הנפשית התקינה של הילד. למנוע התפתחות "אני" ו"אני עליון" בשל די הצורך. ואז בתנאים מסוימים של קונפליקטים נפשיים אין מנגנוני הגנה והתמודדות מספיקים ומפתחים נירוזה. ישנה חשיבות גם לתאוריות הלמידה, שמצביעות על השפעה הורית ועל חיקוי של התנהגות חרדה של ההורים כתורמים להתפתחות הפרעת חרדה.

לחצים קשים במהלך החיים הגורמים למצבי חרדה:

גורמי חרדה כתוצאה מנסיבות חיים הם תקופת ההתבגרות המאופיינת בלחצים פנימיים וחברתיים, אבדן אדם אהוב, כישלון רב משמעות, פחד מסכנה חיצונית ,סכנת אבדן של מעמד חברתי או כלכלי, מחלה גופנית או נכות  מגבירים את המתח הפנימי ע"י איום על תחושת ביטחון העצמי ועל הרגשת הערך העצמי ותורמים להתפתחותה של הנוירוזה ולהתפרצותה. אירועים כואבים וטראומות אשר נחוו בשלבי ילדות או/ו בגרות עלולים לצוף כהתקפי חרדה,שנים אח"כ, כאשר ישנו טריגר אשר מזכיר, באופן לא מודע, את החוויה הראשונית.

השפעת מצבי חרדה על התפקוד:

מחקרים מראים שהשפעת מצבי מתח וחרדה גובים מחיר פיזי כבד: שיבוש תפקודה של מערכת החיסונית, עד כדי זירוז היווצרותן של גרורות ממאירות, עליית הפגיעות לזיהומים נגיפיים, לוחיות דם, אשר מוליכה להסתיידות עורקים ולהיווצרות של קרישי דם, ובהמשך לכך לאוטם של שריר הלב. זירוז ההתפרצות של סוכרת type 1 והתפתחות סוכרת type 2 והופעת כיבים במערכת העיכול. המוח עצמו רגיש להשפעות ארוכות טווח של מתח, לרבות נזק להיפוקאמפוס, ומכאן לזיכרון. כלומר מערכת העצבים נשחקת עקב התנסויות חוזרות ונשנות במצבי מתח (1993,McEwen).

ראיות מובהקות להשפעה הרפואית של מתח עלו ממחקרים על מחלות מדבקות כמו הצטננויות, שפעת והרפס. בחקר שערך שלדון כהן אשר בדק את הקשר בן רמות חרדה ומתח לחסינותה של המערכת החיסונית נבדקו רמות המתח שאנשים חשים בחייהם. ניכר שמערכת החיסון נזוקה בהמצאותם של תסמיני חרדה ולחץ. לאחר מכן הוא חשף אותם באורח שיטתי לנגיפי נזלת. כהן מצא שכלל שרב המתח בחייהם של בני אדם כן גדלה הסבירות שהם ילקו בנזלת. בקרב אלה שמידת המתח שלהם הייתה קטנה נמצאו 27% שלקו בנזלת אחרי שנחשפו לנגיף. בקרב אלה שחייהם היו רוויי מתיחות הגיע שיעור המנוזלים ל 47% - ראיה ישירה לכך שמצבי מתח, חרדה מחלישות את המערכת החיסונית (גולמן, 1991).

המחיר שגובה חרדה אינו מתבטא רק בצמצום התגובה של המערכת החיסונית, חרדה יכולה למלא תפקיד גם בהפיכתם של אנשים מסוימים לפגיעים יותר למחלת לב. במחקר בו נלקחו 1,123 גברים ונשים בגילים שבין 45-77. לאחר עשרים שנה התברר כי הגברים שנמצאו חשופים יותר למצבים של חרדה ודאגה בגיל העמידה היו גם אלה שנטו יותר מאחרים ליתר-לחץ-דם ( 1993,Abraham Markowit).

ההפרעה מתבטאת ברמת עוררות סימפתטית גבוהה מהרגיל עם תגובתיות יתר לגירויים ויכולת מופחתת להסתגלות לגירויים מעוררי דחק.

בנוסף על כך, לחרדות כרוניות כמו התקפי חרדה החוזרים על עצמן, יש תכונות של 'חטיפה רגשית'. חרדות והדאגות מופיעות ממקום לא ברור, לא מוגדר, חסרות שליטה ויוצרות זמזום קבוע של פחד וחסינות מפני ההיגיון אשר "נועלות" את הדואג בהשקפה חד ממדית, חסרת גמישות, לגבי נושא החרדה. כאשר מחזור חרדה זה מחריף ומתמיד הוא עובר את הגבול והופך ל"חטיפות" עצביות מלאות, הפרעות של דאגה, פוביות או בעתות , אובססיות ומצבי כפייתיות, התקפות של פאניקה. בכל אחת מן ההפרעות הללו, הדאגה מתקבעת בצורה ייחודית אופיינית. אצל הסובל מבעת, חרדות מתרכזות במצב המפחיד. אצל האובססיבי, החרדות מתקבעות במניעת איזו שואה נוראה. בהתקפי פאניקה, הדאגות מתמקדות בפחד מפני המוות, או בפחד מפני ההתקף עצמו (גולמן,1995). מלבד הנזק הגופני והמנטאלי שיכולה לעורר חרדה, חרדה כרונית עזה משפיעה על יכולת ורמת הביצוע. כאשר בני אדם חרדים מתבקשים לבצע משימה קוגנטיבית, מחשבותיהם השליליות מנבאות את כישלונם וגונבות את תשומת ליבם, עד כדי כך שמוחם אינו עסוק כלל בפתרון הבעיה הניצבת בפניהם. למעשה,חרדה היא ניבוי, כמעט וודאי שבעל הדבר ייכשל בסופו של דבר במשימתו, מעין נבואה המגשימה את עצמה. במחקרים קולינס ואל,1989 שבדקו יותר מ-36,000 סטודנטים אקדמיים נמצא שככל שאדם פגיע יותר לדאגה ולחרדה כן ניכרת ירידה רבה יותר בביצועיו האקדמיים ויכולת הלמידה - בכל שיטת מדידה (גולמן,1995).

לקריאה נוספת על טיפול בחרדה והתקפי חרדה הקלק כאן

EMDR שיטת טיפול רגשי בחרדה ובהתקפי חרדה בחדשות הקלק על התמונה

לקריאה מקיפה על טיפול בחרדה ובהתקפי חרדה.