השפעת הבדידות על מצבי דיכאון וחרדה - טיפול נפשי

 

"לא טוב היות האדם לבדו" (בראשית ב',יט) 

בדידות היא הרגשה סובייקטיבית של העדר יחסים בין-אישיים הדוקים ומשמעותיים, או של יחסים חברתיים מצומצמים ולא מספקים, כמו גם זוגיות לא מספקת או קושי ביצירת קשר זוגי המחזקים את תחושת הבדידות. הבדידות אינה קשורה בהכרח במספר האנשים הסובבים את האדם. אפשר שיהיה האדם מוקף בחברת אנשים בביתו, בעבודה או ברחוב – ובכל זאת יחוש בדידות. יתרה מכל, מי שמנותק מבני אדם עלול לחוש דיכאון. אולם הבדידות של מי שמוקף בני אדם עלולה להיות מעיקה עוד יותר, בגין האכזבה מכך שלא מתפתחים יחסים הדוקים ומשמעותיים בינם לבינו. עם זאת, לא כל מי שנמצא לבדו חש בהכרח בדידות או דיכאון. אדרבה, יש הנהנים להימצא בגפם. יש אפילו אשר חשים הקלה בהיותם לבדם, לאחר הימצאות ממושכת במחיצתם של הבריות.

נמצא קשר בין תחושת בדידות לבין סימפטומים של מצבי דיכאון, דימוי עצמי נמוך, חרדה, אומללות, ביישנות ואפילו התקפי חרדה (Neto,1992). תחושת ביטחון העצמי שלנו ניזונה מתחושת שייכות ותחושה כי אנו נראים וחשובים. בדידות מכרסמת בתחושת החשיבות שלנו בעולם ומתוך  ממצא זה תקף הן לגבי צעירים והן לגבי מבוגרים. בילדותינו, החוייה כי רגשותינו בעלות תוקף וחשובים, כי צרכינו נשמעים היא זאת אשר יוצרת את תחושת העצמי המלא וכמובן את תחושת האמון בעצמי והביטחון העצמי. בניגוד לדעה הרווחת לגבי תחושת הבדידות, הבדידות נפוצה יותר בגיל ההתבגרות מאשר בתקופת הזקנה. בתקופת ההתבגרות, מתחיל הניתוק מבית ההורים וגובר הצורך ביחסים אינטימיים. בני הנוער מרגישים מנותקים, הוריהם אינם מבינים את בעיותיהם וקשה להם ליצור קשרים הדוקים עם בני גילם. רגשות כגון אלה, אשר מגדילות, באופן משמעותי, סימפטומים של דיכאון ותחושת חוסר ביטחון עצמי הנפוצות יותר בקרב נערות מאשר בקרב נערים ומתבגרים (Brennan,1982). מצבם החברתי של מתבגרים מצביע על מצבם הנפשי. היות ומתבגרים עלולים להתקשות לשוחח ולהיפתח לסביבתם, הם עלולים להתכנס ולהיסתגר. המתבגר עלול לחוש בדידות ומצוקה ויש לעזור לו לפנות עזרה. 

 

הסיבות לבדידות והקשר לדיכאון - טיפול רגשי 

הגורמים לתחושות של דיכאון ובדידות יכולים להיות גורמים נסיבתיית, אשר קשורים באירועים ובנסיבות חיצוניות, שאינם בשליטת האדם. כגון, מעבר למקום מגורים חדש, גירושים, בעיות בריאות, מחלה המגבילה את התנועה, מות של בן זוג, ניתוק יחסים חברתיים, מעבר מילדות לבגרות או מצבי דחק, חרדה ולחץ. בניגוד לכך, יתכן כי סיבת הבדידות נובעת מגורמים פנימיים, אישיים, המעידים על מיומנויות חברתיות הלוקות בחסר. כגון, חרדה חברתית - תהלכי חברות לקויים הנוטעים באדם צפיות לא מציאותיות מן היחסים עם זולתו, תכונות כמו ביישנות ומופנמות, דימוי עצמי נמוך והערכה עצמית נמוכה.

ביחסים זוגיים הסיבות לבדידות יכולות להיות חרדת נטישה ופחד מאינטימיות. מחסומים פסיכולוגיים אלו מונעים מהאדם ליצור מערכת יחסים זוגית אמיתית למרות שכביכול הוא/היא אומרים שבכך הם רוצים. לקריאה נוספת על חרדת נטישה ופחד מאינטימיות הקלק כאן. 

אנשים בעלי קושי חברתי, נמנעים מקשרים בין-אישיים ובעיקר מקשרים שטמונה בהם סכנת דחייה. אומנם הנטייה להימנעות מפחיתה את הכישלונות החברתיים, אך גם מצמצמת את ההזדמנויות להצלחה חברתית ומגבירה תחושות של בדידות ודיכאון. במקרים מעטים הגורם לבדידות הוא חרדה חברתית. עם זאת, מאפייני אישיות הנפוצים אצל אנשים בודדים, כוללים, יכולת מועטה לנהל שיחה עם זולתם. במהלך שיחה, אנשים אלו, יהיו מרוכזים בעצמם, וימעטו להקדיש תשומת לב לבן שיחם. הם ימנעו להמשיך לשוחח על נושא שהזולת העלה, ולא יטו לשאול שאלות המעידות על התעניינות. תכונות אלה, שמקורן בהעדר רגישות חברתית, מעוררות דחייה ומעכבות את התפתחות היחסים. מיומנות חברתית נוספת הלוקה בחסר אצל אנשים בודדים, הנה חשיפה עצמית. חשיפה עצמית אינה כוללת מסירת פרטים שטחיים של מידע ביוגרפי אלא שיתוף אישי לגבי רגשותיו, תקוותיו, פחדיו ושאיפותיו של האדם. ככל שקשר חברתי הולך ומתהדק כך חל גידול בעומק החשיפה האינטימית. אנשים בעלי לקות חברתית נוטים לחשוף פרטים אישיים מהר מדיי. התנהגות כזאת, מעוררת מבוכה ודחייה ומעידה על ליקוי בהסתגלות. הם אינם יודעים אילו פרטים אישיים לחשוף, מתי ובאיזה קצב. יש הלהוטים מדי להיחשף לפני זולתם ויש כאלה שהם מאופקים מדי וכמעט שאינם מגלים פרטים אישיים. בשני המקרים הם מעוררים דחייה בזולתם ומפתחים התייחסות שלילית לעצמם וצפיות פסימיות לגבי כישוריהם. לעומת זאת, כאשר החשיפה מתרחשת בזמן המתאים במהלך בניית מערכת היחסים, היא בדרך כלל גוררת יצירת אינטימיות וקירבה, חשיפה עצמית ופתיחות גם מהצד השני.

השפעת הבדידות על תחושת הדיכאון והביטחון העצמי

כמו כן, דימוי עצמי נמוך, חרדה ובעיקר, דיכאון וחרדה חברתית מעכבים יוזמה והעזה ומקשה על פיתוח יחסים חברתיים עם הבריות. אדם ביישן ובעל דימוי עצמי נמוך והערכה עצמית נמוכה, מרגיש שאין לו מה לומר ושהופעתו לא מענינת, מהוססת וחסרת ביטחון, במפגשים חברתיים הביקורת העצמית שלו יגבר, הוא יתרגש בבואו במגע עם הזולת, בעיקר מהמין האחר. לעתים, התחושות כל-כך חריפות עד כדי חרדה, האדם מוצא את עצמו מזיע, מתנשם ופעימות ליבו תגברנה בסביבת אנשים. יתכן כי אדם זה סובל מחרדה חברתית ובשל כל הוא נימנע ממגעים חברתיים .במקרה זה, טיפול נפשי נכון יאפשר לו להפחית את הביקורת העצמית ובאופן זה, להיפתח לסביבתו.

מחקרים הראו כי אנשים בודדים נבדלים מאנשים חברותיים באופי היחסים שהם מקיימים עם זולתם ולא בכמותם. יחסיהם של אנשים בודדים עם הזולת רדודים יותר וחסרים אופי אינטימי. פיתוח כישוריים בין אישיים ועידוד יצירת קשרים חברתיים הוא חלק  מטיפול להפחתת סימפטומיים של דיכאון וחרדה. 

מהי חרדה חברתית ? - לקריאה נוספת

 

כיצד ניתן להפחית את תחושות הבדידות והדיכאון ?

אם כך, כיצד ניתן להתמודד עם דיכאון הנוצר מבדידות? הסיבות שהאדם מייחס להן את בדידותו (כמו בדיכאון) הן הקובעות את דרך ההתמודדות עמה ואת העמדה הנפשית-רגשית בא יבחר להתבונן על הנושא. כאשר ישנה תחושה של חוסר אונים עלולים להתפתח תחושות של חרדה ודיכאון.. ייחוס הבדידות לגורמים ארעיים-זמניים, הניתנים לשינוי ולשליטה כגון העדר מאמץ או מגורים מרוחקים מקהים את תחושת הבדידות, מעוררים תקווה, ומעודדים לפעולה לשינוי המצב. כנגד זה, ייחוס הבדידות לגורמים פנימיים שאינם בני-שליטה כגון דימוי עצמי נמוך, מלווה בתחושת של חוסר תקווה, דיכאון והימנעות. מצב זה קשה במיוחד אם הסובלים מבדידות מאמצים גישה צינית או מוצאים מפלט באלכוהול או בסוגי סמים או בסוג התמכרות אחר. שכן כך הם מקימים עוד חיץ בינם לבין הסובבים אותם ובכך מגדילים את תחושת הבדידות.

טיפול בתחושות בדידות ובדיכאון תומך ביצירת משאבים ויצירת מערכות יחסים קרובות. ככל שהאדם מעודד את עצמו ונוסח בעצמו תקווה לתור אחר קשרים חברתיים משמעותיים, כך יכולתו להפחית את תחושת הבדידות וליצור קשרים בין-אישיים עמוקים הולכת וגוברת. ניתן לרכוש מיומנויות חברתיות שיקנו יכולת להקל על הבדידות וליצור קשרים משמעותיים אשר מפחיתים במהירות תחושות של חרדה ודיכאון.

לקריאה נוספת על יצירת יחסים חברתיים

לקריאה על חרדה חברתית הקלק כאן