הפנים הרבות של הניתוק - מהו ניתוק רגשי?

תחושות כגון חי-מת, חוסר רגש, תחושת מרחק ביני לבין העולם, תחושת מועקה ולחץ פיזי, כובד באיזור בראש, תחושת ריחוף, טישטוש, שיכחה, תפקוד אוטומטי, עייפות, עירפול, חוויה מוזרה של 'עצמי', בהייה, ניתוק במחשבה, תחושות חרדה , חוסר רגש, אבדן תחושה פיזית מלאה או חלקית עלולים להצביע על ניתוק רגשי . פעמים רבות הניתוק נתפס בעיני האדם והסובבים אותו כמעין נטייה לרחף, או נטייה לשיכחה וחוסר קירקוע עד חרדה.

הפנים הרבות של הניתוק - דיסוציאציה-טיפול בפסיכותרפיה

פורסם בפורטל בטיפולנט - פורטל לשירותים פסיכולוגים בישראל. כאן

מהו ניתוק רגשי? מהו ניתוק נפשי? כיצד הוא מרגיש ניתוק רגשי? מה מאפיין ניתוק רגשי? ניתוק רגשי - כיצד הוא נגרם? האם ניתוק רגשי היא תחושה "נורמאלית"? האם תחושת ניתוק מהווה סממן לתחושת חרדה? האם תחושות חרדה קודמות לתחושת הניתוק? האם ניתוק רגשי מצריך טיפול נפשי? האם יש קשר בין ניתוק נפשי לתחושת חרדה ודיכאון? כיצד טיפול רגשי יכול לעזור?

אקדים ואומר כי המונח ניתוק רגשי בכללותו, יכול לשמש לתיאור מצבים רבים: ניתוק רגשי, ניתוק תחושתי, ניתוק מהגוף, ניתוק התנהגותי (התנהגות שאינני מבין או זוכר ושאיננה מאפיינת אותי או שאני מתכחש אליה), ניתוק מחוויה כגון היעדר זיכרונות מהילדות או חוויות נקודתיות במהלך החיים. מלבד מצבי טראומה, ניתוק אף יכול להיווצר כתוצאה משימוש בסם או כחלק מתהליך היפנוטי. במאמר זה אתייחס לניתוק על צורותיו הנוגעות לקשיים רגשיים תוך התמקדות במקרים היותר שכיחים של ניתוק רגשי - במצבי דחק וטראומה, חרדה, התקפי חרדה וחרדה כללית או חרדה חברתית.

תהליכי ניתוק מתרחשים אצל כולנו ומטרתם לשפר את יכולותינו לבצע משימות ולהסתגל למצבים שונים. בעת נהיגה, למשל, ישנה חוויה של 'ביצוע אוטומטי', כאשר פעולות רבות נעשות באופן מכאני וללא חשיבה. דוגמה נוספת לניתוק נורמטיבי הנקרא 'ניתוק לשם תפקוד' בו האדם ממדר את מחשבותיו ורגשותיו על מנת לצלוח משימה מסוימת. למשל, כאשר אדם מגיע לעבודה הוא מדחיק ממחשבותיו את טרדות היום יום על מנת לתפקד בצורה מועילה.׳נתקים׳ אלו מפחיתים את העומס הקוגניטיבי והרגשי לפרק הזמן הדרוש לנו בכדי לתפקד ולפעול באופן יעיל. זהו תהליך נורמלי אשר מתרחש אצל כולנו ומטרתו הורדת העומס המחשבתי ומיקוד הריכוז בפעולה הנעשית.

ניתוק רגשי או דיסוציאציה החורג מהתפקוד הנורמטיבי מתייחס לתופעה בה נוצרת הפרדה בין חוויה או התנהגות לבין שאר החלקים המודעים של הנפש. תופעה זו נקראת ניתוק רגשי או דיסוציאציה. זהו למעשה מצב של חוסר אינטגרציה וקיטוע בן החלקים השונים של הנפש. החלק שאחראי על תחושת העצמי שלם הופך למנגנון הגנה אשר מפריד בין חלקי הנפש. כאשר הניתוק גורם לפגיעה בזיכרון, בריכוז ובתחושת העצמי ולעיתים אף בחוסר תחושה פיזית.

ביטויה הנדיר ביותר של דיסוציאציה היא הפרעת אישיות דיסוציאטיבית הנקראת גם הפרעת אישיות מרובה או פיצול אישיות (DID - Dissociative identity disorder). הפרעה זו נוצרת בדרך כלל בעקבות מצבים טראומטיים קשים ומתמשכים (למשל, אלימות פיזית או רגשית מתמשכת או חוית הזנחה או נטישה והתעללות מינית בילדות) בה הנפש אינה מסוגלת לשאת את המתרחש ולכן נוצרות זהויות נוספות. למשל, הילדה הנפגעת מינית יכולה לברוא זהות נוספת ש"לה זה קורה" וכך להגן באופן יחסי על חווית הביטחון והתפקוד שלה עצמה כך נוצר ניתוק רגשי בין חלקי הנפש השונים. עם זאת, ביטוייו הנפוצים יותר של הניתוק הן תחושות תחושות כגון חי-מת, חוסר רגש, תחושת מרחק ביני לבין העולם, תחושת מועקה ולחץ פיזי, כובד באיזור בראש, תחושת ריחוף, טישטוש, שיכחה, תפקוד אוטומטי, עייפות, עירפול, חוויה מוזרה של 'עצמי', בהייה, ניתוק במחשבה, בעיות קשב וריכוז - ADD , חוסר רגש, אבדן תחושה פיזית מלאה או חלקית. פעמים רבות הניתוק נתפס בעיני האדם והסובבים אותו כמעין נטייה לרחף, או נטייה לשיכחה וחוסר קירקוע עד התקפיי חרדה, חרדה לסרוגיין או קבועה. ביטויים אלו של הניתוק אופייניים במיוחד להפרעות פוסט טראומטיות המתפתחות בעקבות חוויה המאיימת על שלמותו הפיזית או הפסכולוגית של האדם (תאונה, פיגוע, תקיפה וכד') ומלווה בתחושת אימה וחוסר אונים. עם זאת, תסמיני הניתוק עשויים להופיע גם במצבי חרדה, דיכאון, חרדות, כולל התקפי חרדה וחרדה חברתית, הפרעות שינה, היתמכרויות לבמים קלים או לאלכוהול, שינויים במצב הרוח, התקפי פאניקה, פוביות, הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית, הפרעות אכילה ושינויים במצב הרוח. לרוב, תחילתם של מצבי דיסוטאציה חמורים מתחילים עם התקפי חרדה הולכים וחוזרים לאורך כל היום.

ניתוק רגשי -מנגנון הגנה ומחירו

תפקידו של הניתוק הרגשי הינו לשמש מנגנון הגנה מפני תחושות של כאב וסבל. מאחר והוא מאפשר לפצל ולקטוע רגשות וזיכרונות, הוא מאפשר לשאת חוויות טראומטיות קשות ללא ההצפה הרגשית המלווה אותם. לדוגמא, באירועים טראומטיים רבים כפגיעה מינית, מצבי לחימה, תאונה או אירועי טרור נוצר נתק בן הגוף להכרה, והנפגעים חווים תחושות של חוסר תחושה ורגש בזמן האירוע , לעיתים עד כדי תחושה של יציאה מן הגוף. במקרים אלו, האדם למעשה מגן על עצמו ועל שלמותו הפסיכולוגית באמצעות ניתוק מן הסיטואציה. אלא שמחיר ההגנה עלול להיות המשכיות של ההגנה זאת אל מול מצבים, מקומות או אנשים העלולים להזכיר את אירוע הטראומה ללא כל קשר ישיר או רציף, כך נוצרת תסמונת הפוסט-טראומה (PTSD). לדוגמא, נפגעת תקיפה מינית בילדות עלולה להתנתק במהלך סיטואציה של פגישה עם גבר, אשר מעוררת באופן עקיף את זכרונות הפגיעה המינית.

כלומר, ניתוק רגשי מאפשר את הפחתת הכאב אך בו זמנית מפחית את תחושת החיות וההנאה. דהיינו, חוית החיים כולה. כמו כן, כאשר האדם מנותק יכולותו להגן על עצמו מפני מצבים מאיימים ממשיים פוחתת היות והוא אינו נוכח לגמרי. בהתאם, רבים מהאנשים הסובלים מסימפטומים של ניתוק סובלים גם מדיכאון, חרדה או/ו התקפי חרדה או חרדה כללית אך תחושת הניתוק בפני עצמה גורמת לסבל עמוק וחוסר תחושה, תחושת הערכה עצמית וביטחון עצמי נמוך וניתוק מהעצמי וכתוצאה מכך, מאנשים ומהעולם.

טיפול נפשי מהווה אפשרות ליצירת אינטגרציה בן חלקי הנפש המפוצלים במקרים של ניתוק רגשי וכך גורמת להפחתה בתחושות הדחק והחרדה ולירידה משמעותית בסמפטומיים. כאשר מתבצע עיבוד לחוויה הטראומטיית אין צורך לנפש להתנתק באופן רגשי. הטיפול מציע מסגרת בטוחה ואינטימית בה המטופל יכול להתבונן מחדש ולעבד את החווית הטראומטיות אשר קודם לכן היו בלתי נסבלות ולכן בלתי נגישות למודעות. בעזרת טיפול נפשי הזכרונות הופכים לפחות מציפים רגשית ולכן ניתן להכיל ולעבד אותם מבלי לשקוע במצבי נתק. כמו כן, עם הזמן גדל בטחונו של המטופל ביכולתו לשאת את רגשותיו ולהתפתח מהם, ויכולת זו מפחיתה את הצורך בשימוש בדיסוציאציה כאמצעי התמודדות וכמנגנון הגנה. חשוב לזכור, כי מצבים ניתוקיים אינם מופיעים סתם, יש צורך לחסוף את הטראומה שבעיתה הנפש משתמשת בדיסוסיאציה ולאפשר עיבוד רגשי (להבדיל מניתוק רגשי) על מנת להפחית את הצורך בשימוש במנגנון הגנה כה קשה. כאשר ישנה תחושת ניתוק ודיסוצאציה יש לפנות לטיפול באופן מיידי.