phone

הריאקציה המונחת ביסוד מצבי חרדה, פחד ודאגה היא הכוננות לקראת סכנה פוטנציאלית אשר הייתה חיונית, ללא ספק, להישרדות במהלך האבולוציה.כאשר פחד מפעיל את המוח הרגשי, חלק מן החרדות הנגרמות עקב כך מקבע את תשומת הלב באיום הקרוב, ומאלץ את המוח להתרכז-עד כדי אובססיה- בשאלה כיצד להתמודד עם איום זה ולהתעלם מכל דבר אחר.

 

כיצד חרדה  משפיעה על המערכות הגופניות?

הריאקציה המונחת ביסוד מצבי חרדה, פחד ודאגה היא הכוננות לקראת סכנה פוטנציאלית אשר הייתה חיונית, ללא ספק, להישרדות במהלך האבולוציה.כאשר פחד מפעיל את המוח הרגשי, חלק מן החרדות הנגרמות עקב כך מקבע את תשומת הלב באיום הקרוב, ומאלץ את המוח להתרכז-עד כדי אובססיה- בשאלה כיצד להתמודד עם איום זה ולהתעלם מכל דבר אחר.

סימפטומיים בחרדה הן דפיקות לב מהירות, הזעה, חיוורון, כיווץ שרירים. כל אלו הם הן התחושות הפיזיות בלבד. אך המחשבות, בשעת התקף חרדה יכולות להעלות את הסימפטומים הפיזיולוגים או להפחיתן.

בורקובץ ועמיתיו גולמן 1995. החלו לחקור את החרדות, תוך ניסיון לגבש טיפול ובנדודי שינה, חרדות והתקפי חרדה. החרדות או התקפיי החרדה כך גילו החוקרים- מופיעה בשתי צורות: קוגניטיבית ע"י מחשבות דאגניות ופיזית- ע"י תסמינים גופניים של חרדות, כגון הזעה, עליית דופק הלב, מתח בשרירים. ברקוביץ מצא כי הבעיה העיקרית של הסובלים מנדודי שינה איננה הגירוי הגופני אלא המחשבות שנדחקו ופרצו ללא הרף.למעשה, החרדה היא מעין מערבולת משנכנסת, יקשה עלייך לצאת. עם זאת, אם אנו מודעים למחשבות הראשוניות שמתחילות את מערבולת החרדה אנו יכולים לעצור אותה בתחילתה.

הרגל הדאגה מחזק את עצמו, מעין לולאה אינסופית של התמכרות מחשבתית רדופת חרדות. חרדות מקבלות באופן פסיכולוגי, את האשראי על מניעת הסכנה שבה היא מעוגנת באופן אובססיבי. הצעד הראשון, טוען ברקוביץ, הוא מודעות עצמית, לכידת האפיזודות הגורמות לחרדות מיד עם תחילתן, ככל שהדבר אפשרי - ובאופן אידיאלי, מיד לאחר שתמונת הקטסטרופה משחררת את מחזור הדאגה-חרדה.

 

טיפול בחרדה ובהתקפי חרדה

ישנה אפשרות לאמן בני אדם לחשוב בצורה-מונעת-חרדות, יש "לתפוס" את המחשבה אשר מעוררת חרדה עוד בתחילתה ועל ידי כך למנוע את הגברת החרדה. תחילה לעקוב אחרי גורמי החרדות, כלומר, לזהות מצבים גורמי חרדות, או מחשבות ותמונות דמיוניות חולפות הגורמות לחרדות, וכן את התחושות הגופניות המלוות את החרדות. לאחר תרגול, ניתן לזהות את החרדות בנקודה מוקדמת יותר ויותר של מעגל החרדות. כך גם אפשר ללמוד שיטות הרפיה, כגון מיינדפולנס אשר אפשר ליישמם ברגע שמזהים את החרדות מתחילים לכרסם. צירוף של חשיבה ביקורתית וספקנות בריאה כלפי הנחותיהם אמור לפעול כבלם על ההפעלה העצבית המונחת ביסודה של החרדות. יצירה פעילה של מחשבות מסוג זה עשויה להפעיל את מערכת המעגלים המסוגלת לעצור את הדחף הלימבי לחרדות. ובה בעת, לגרום למצב של הרפיה ולבצע פעולת-נגד לאיתותי החרדות, שהמוח הרגשי משדר דרך הגוף. נמצא כי, אסטרטגיות אלה יוצרות נתיב של פעילות מנטאלית שאיננו עולה בקנה אחד עם החרדות. כאשר מתירים לחרדות לחזור על עצמה שוב ושוב, ללא התמודדות מלאה, היא זוכה בעוצמה משכנעת. ההתמודדות מולה, באמצעות מחשבות המתרכזות במגוון של נקודות השקפה אחרות, לא פחות אפשריות, מונעת מן המחשבה הדאגנית להתקבל באופן נאיבי כאמיתית ונכונה. מחקרים הוכיחו כי אפילו מצבים פסיכיאטריים של חרדות שוחררו בדרך זו מהרגל הדאגה שלהם. לסיכום נאמר, כי פירוק מחשבות חרדות ובדיקתן בצורה הגיונית לוקחת מן החרדות את כוחן בצורה של עקירתה מן השורש. (גולמן, 1995).

השאלה כיצד ניתן למנוע פחד ודאגה ומהו הטיפול בחרדות העסיקה פסיכולוגים, פילוסופים ואפילו אנשי-דת. רבים מהם ניסו להבין מהו מקורה של החרדה ונתנו שיטות שונות לטיפול בחרדה, כאשר המשותף בינהם, הינה תשומת הלב שהם נותנים לכוחה של החשיבה על תחושת החרדה.

לדוגמא, אלברט אליס 1995, חוקר נוסף עסק בהשפעת המחשבה על מצבי מתח וחרדות, גרס שרגשות שונות, ובפרט חרדות, אינם נובעים ישירות מאירועים מציאותיים, אלא מהפירוש שאנו נותנים להם. לדוגמה, העובדה שאדם בתהליך גירושין כשלעצמה לא גורמת לחרדה או לדיכאון, אלא הפרשנות שלו למצב, המביאה אותו לחשוב שהוא נכשל, שלא יוכל למצוא זוגיות חדשה בעתיד, ושהכישלון ייגרר לתחומי חיים אחרים. השיטה שהוא פיתח חותרת לשנות את תפיסת העולם של האדם ולהקנות לו אמונות ותפיסות רציונאליות. הוא כולל ניתוח של ההצהרות המילוליות של האדם, כדי ללמוד מהן על אמונותיו הלא רציונאליות, ושכנועו, בטיעון הגיוניים, להחליפן באמונות רציונאליות, שיאפשרו לו לשפר את תיפקדו ואת הסתגלותו למציאות.

חיזוק לטענה זאת ניתן למצוא אף אצל הרמב"ם המציע דרך דומה להתמודדות עם חרדות: אין מחשבת עריות מתגברת אלא בלב הפנוי מן החכמה (צהלון, תשס"ב). מחשבות השליליות שאדם מתחיל לחשוב עליהן הכוללים פחדים וההבלים התופסים את מוחו של האדם קורים כשמוחו של האדם פנוי ממחשבות חיוביות. כשדעתו אינה מוסחת, אומר הרמב"ם, צפים ועולים ברגעי משבר כל החוויות, המראות וכל שאר העניינים שהאדם עבר במשך חייו, ומגיע לידי משבר וחשיבה מעוותת, אך אם האדם ממלא את עצמו בחכמת התורה, קובע עיתים לתורה, מחכים ומעשיר יותר, מוחו לא פנוי לעסוק בהבלים, וכך יכול האדם לחיות באמונה ובטחון בבורא עולם ולא ליפול לתסכולים וחרדות, האווירה סביבו היא אוירה חיובית, דן לכף זכות, הוא חושב חיובי גם על עצמו וממילא גם מתנהג בצורה חיובית. אדם שחושב בצורה מסוימת גם מתנהג בהתאם. (צהלון, תשס"ב). ולא רק המסורת היהודית רואה חשיבות לפרשנות שאנו נותנים לתחושות של פחד וחרדה. למעשה אומר הפתרון אותו מציע הרמב"ם קשור לאמונה. אמונה כתרופה לחרדה.

דיפאק צ'ופרה 1995, מתאר את השפעת דפוס-החשיבה של אנשים הסובלים מפוביות וחרדות למרות מאמציהם ההכרתיים לשינוי; דפוס-החשיבה והתגובה אליו מושרשים עמוק יותר מרמת החשיבה הרגילה של המוח ונדרשים כוחות נפש על מנת ללוכדם.

כמו כן, גוזף מרפי,1987, כותב הספר המפורסם כוחו של התת-מודע טוען כי הפחד הוא אויבו הגדול ביותר של האדם. מחשבות אפופות ברגש של פחד זוכות להכרה בתת-מודע, ומגיעות לכדי הגשמה במציאות. מעין נבואה שמגשימה את עצמה. מרפי מציע לנצח כל פחד ע"י השאות חיוביות אשר נוגדות את ההצהרות אשר בבסיס הפחד והחרדה.

כיום בני-אדם רבים מתמודדים עם חרדות באמצעות טיפול לחרדה. מתוך הבנה, שהאדם אינו יכול לשנות את מה שקורה בעולם החיצוני, אבל הוא כן יכול לשנות את התגובה הפנימית שלו. באמצעות איתור של תפוס החשיבה המוביל לתחושת חרדה, ניתן ללמוד תגובה פנימית טובה יותר לחרדות . כאשר האדם במצב של הרפיה, הוא לא שבוי במעגל הקטסטרופלי של החרדות ויש לו יכולת להתחקות אחר הרגשות ותסריטים שליליים שיש לו בראש, ומתוך כך, לפורר את אותם תסריטים ולהגיע למצב מאוזן המאפשר את שחרור חרדות.

לסיכום, הטיפול בחרדה כולל הן פרימת הקשרים המחשבתיים המובילים לתחושות דאגה ולהתקפי חרדה והן למידה של שיטות הרפיה פיזיות ורגשיות שמטרתן יציאה ממעגלי החרדות והטראומה המאפשרת ראית המציאות בצורה פרופורציונאלית. יש לציין, כי בניית חשיבה- מונעת-חרדה מביאה ליצירת קשרים נוירולוגים חדשים אשר מתחזקים ככל שהאדם מתאמן על צורת חשיבה מונעת חרדה.

למאמר על השפעת פחד וחרדות על תפקודי הגוף הקלק כאן

לראיון על חרדה והשפעת החשיבה על החרדה ולהקניית כיליים להתמודדות עם חרדות לחצו על התמונה:

odeta

בחן את עצמך - האם יש לך ביטחון עצמי

נעמי בר משוחחת על דימוי עצמי בערוץ 10

נעמי בר משוחחת על חרדה עם אודטה בערוץ 2

פגישת מבוא לסדנה

לכניסה לפורום בוואלה

הודעות

נפתחת קבוצה חדשה ב- 24/1/19
עבודה מרתקת בקבוצה מצומצמת לשיפור הביטחון העצמי.
מנחים : נעמי בר
וסיון ירום