מה זה ביטחון עצמי?
ביטחון עצמי גבוה חיוני להישרדותינו הפסיכולוגית. כשם שתחבוש ותגונן על פגיעה גופנית, אדם עם חוסר ביטחון עצמי חש תחושות קשות של הערכה עצמית נמוכה, ימצא עצמו נמנע מכל דבר העשוי להגדיל את כאב הדחייה העצמית. כך קורה שלפגוש אנשים, להתראיין לשם קבלת עבודה, להפעיל לחץ לשם השגת מטרה כלשהי הופכים למשימות בלתי אפשריות ומפחידות. מה גורם לחוסר בטחון עצמי? איך אפשר להעלות את התחושה של חוסר ביטחון העצמי? מה מאפיין אנשים עם חוסר ביטחון עצמי?
כיצד ניתן לטפל בחוסר ביטחון עצמי? האם ביטחון עצמי ניתן לשינוי?
חוסר ביטחון עצמי ותחושה של דימוי עצמי נמוך אינו גזרת גורל. ביטחון עצמי גבוה ודימוי עצמי חיובי חיונים להישרדות פסיכולוגית. זהו תנאי רגשי הכרחי, ללא מידה מסוימת של תחושת דימוי עצמי חיובי ומידה של ביטחון עצמי, החיים יכולים להיות מכאיבים לאין שיעור. כשם שתחבוש ותגונן על פגיעה גופנית, אדם בעל חוסר בטחון עצמי ימצא עצמו נמנע מכל דבר העשוי להגדיל את כאב הדחייה העצמית. כך קורה שלפגוש אנשים, להתראיין לשם קבלת עבודה, לייצר זוגיות ולהפעיל לחץ לשם השגת מטרה כלשהי הופכים למשימות קשות ובלתי אפשריות, משום שכל הזמן מקונן הפחד מכישלון.
אנשים בעלי חוסר ביטחון עצמי או דימוי עצמי נמוך מוצאים את עצמם מוגבלים ביכולתם להיפתח ולבוא לידי ביטוי בפני אנשים אחרים, לבטא מיניות, לבנות זוגיות, להיות במרכז תשומת-הלב, לשמוע ביקורת, לבקש עזרה או לפתור בעיות במטרה להימנע משיפוט וביקורת עצמית. פעמים רבות, חוסר ביטחון עצמי גורם לתחושת ביטול עצמי. רצונותיהם ותחושותיהם של אחרים נראים חשובים יותר וישנו לחץ פנימי לספקם אפילו במחיר ביטול רצונות וצרכים של האדם עצמו. כך קורה שהאדם מונע מהצורך לרצות את הסביבה ולבטל את עצמו. התנהגות זאת, מגדילה את תחושת הנחיתות ואת קולה של הביקורת העצמית. ככל שמתפתחת רשות פנימית להמנע מריצוי ולהתמיד בהתנהגות הנובעת מרצון אמיתי כך עולה תחושת עצמיות בריאה המעלה דימוי עצמי.
מה גורם לחוסר ביטחון עצמי? כיצד נוצר חוסר ביטחון עצמי?
חוסר ביטחון עצמי נוצר על-ידי "הביקורת ההרסנית". "הביקורת ההרסנית", היוצרת חוסר ביטחון עצמי, היא מונח, שהוטבע לראשונה על-ידי הפסיכולוג יוג'ין סגן, לצורך תיאור הקול השלילי, הפנימי המתקיף אותך ושופט ומבקר את מעשיך. בכל אחד מאתנו, קיים קול פנימי ביקורתי. אולם אנשים עם חוסר ביטחון עצמי, נוטים לפתח ביקורת הרסנית מרושעת וקולנית יותר. הביקורת תולה בך את האשמה והאחריות לגבי דברים שמשתבשים.הביקורת ההרסנית אינה סולחת על שגיאות, חולשות ותכונות שאינך אוהב בעצמך, היא מזכירה ומצביעה עליהן שוב ושוב עד כדי הלקאה עצמית המביאה לדכאון, חרדה ובוודאי מגדילה חוסר בטחון עצמי. הביקורת ההרסנית משווה אותך לאחרים - להישגיהם ולכישוריהם ומוצאת אותך נחות עמדה לעומתם. הביקורת מציבה אתגרים של שלמות יתר ושאיפה לפרפקציוניזם, שאיפה אשר מאפיינת אנשים בעלי דימוי עצמי נמוך, וגורמת לחוסר אונים ולחוויית 'מה הטעם לנסות?'. אשר מחזקת ומגבירה את תחושת הכישלון ואת תחושת חוסר הביטחון העצמי. להערכה עצמית אופיינית וחוסר ביטחון עצמי יש, בדרך - כלל, שורשים הנעוצים עמוק בחוויות מוקדמות של התעללות, הזנחה או תחושת נטישה פיזית או ריגשית ולעיתים, חוסר ביטחון עצמי נוצר כתוצאה מביקורת תמידית מצד ההורה המטפל. במקרה זה, נוצרת תחושת חוסר ביטחון עצמי אשר משפיע על תחומים רבים של החיים. על מנת להעלות חוסר ביטחון עצמי, יש צורך לזהות את הביקורת ההרסנית. זיהוי מקל על ניטרול הביקורת. הכוונה אינה להשתיק את קולה של הביקורת, אלא לתת לה מענה ולהרגיע אותה. פעמים רבות, מטרתה של הביקורת היא להזהיר מפני פוטנציאל של כישלון, או להימנע מדחיה. הביקורת העצמית מורידה את רוחנו וגורמת לנו להרגיש רע ביחס לעצמנו. ניסיונות חוזרים ונשנים של חוויה יוצרת חוסר בטחון עצמי וגורמת לאדם להיסתגר ולהימנע מהתנהגיות שעלולות לסכן אותו. בנוסף לכל זאת, בשלבים ראשונים של ההתפתחות אנו יוצרים פעמים רבות דימוי עצמי אידאלי המציב אמות מידה גבוהות של מוסר ותפקוד הגורמות לייאוש וחוסר אונים ופעמים רבות אף לחרדה. ככל שהפער בין דימוי העצמי האידאלי ובין הדימוי העצמי הראלי גדול יותר, תחושת הנחיתות עולה. מכאן, עבודה על בטחון עצמי כרוכה אף בבדיקה יסודית של עקרונות הדרישה העצמית הנוקשה. ככל שהפער בין דימוי עצמי ראלי לדימוי עצמי אידאלי קטנה, עולה תחושת הערכה וביטחון עצמי וכתוצאה מכך, נוצר בטחון עצמי גבוה ובריא יותר.
כיצד טיפול בפסיכותרפיה עוזר בטיפול עם חוסר ביטחון בעצמי?
בעיות כגון קשיים ביצירת יחסי-אנוש, התמכרויות, כישלון והצלחה, מערכות יחסים, התקפי חרדה, חרדות, דיכאון, התקפי זעם, הפרעות אכילה קשורים, באופן ישיר או עקיף, עם בעיית דימוי העצמי נמוך. בטיפול נפשי, המטופל לומד לקבל את עצמו כפי שהוא, בתגובה לחיזוק מתמיד מן המטפל. בתחושת אישור המתקבלת מדמות סמכותית, בייחוד, דמות המחליפה את מקומו של ההורה המחמיר,הביקורתי. קיימת יכולת עצומה לרפא ולהגליד את הפצעים הישנים ולהעלות את הדימוי העצמי. התוצאה המצטברת משפיעה על כל תחום בחיים וגורמת לתחושת חירות ופתיחות המתגברת בהדרגה. להמשך קריאה על דימוי עצמי וכן על, טיפול בחוסר בטחון עצמי בדימוי עצמי נמוך והתמודדות עם הביקורת העצמית הקלק כאן.
בנוסף על כך, למטופלים הסובלים מתחושת חוסר ביטחון עצמי קיימת נטייה לרצות אחרים קיים בשל התחושה כי אינני ראוי וכי רצונותי וצרכי הינם פסולים או לא חשובים במידה מספקת. במהלך טיפול, המטפל מצביע על הדרכים של המטופל לרצות את הסובבים אותו ונותן לגיטמציה לצרכיו של המטופל. שימת הדגש על צרכייך ורצונותייך חשובים לא פחות מרצונותיהם של אחרים הינה כלי עוצמתי להעלאת בטחון עצמי. דימוי עצמי חיובי גדל בהדרגה ככל שתחושת "היותי משמעותי וחשוב" גדלה. דמות מטפל משמעותי מאפשרת נתינת תוקף והכרה בצורך מאפשרת תחושת של הערכה עצמית וכתוצאה מכך, יצירת דימוי עצמי חיובי. בנוסף, חוסר ביטחון עצמי מלווה בתחושת נוקשות פנימית. כאילו, דבר אינו בסדר ודבר אינו מספיק. מטפל טוב מצליח להצביע על המורכבות הריאלית ומרכך את השאיפה למושלמות.
לסיכום, חוסר ביטחון עצמי מביא להיתנהגות של הימנעות והסתגרות, בדידות ומאבק מתמיד. חוסר ביטחון עצמי מוריד מתחושת איכות החיים ותחושת אפשרות וחופש. פעמים רבות, חוסר ביטחון עצמי יכול להחשב כסימפטום של חרדה ודיכאון כגורם להם או מעודד אותם. אדם שבשל חוסר ביטחון עצמי מלהגשים את עצמו בתחום מסויים בחייו עלול לחוות עקב כך, דיכאון ו/או חרדה. בנוסף על תחושת הפיספוס והחרטה של צימצום השגת יעדים והעדר תחושת החיות.
זאת ועוד, חוסר ביטחון עצמי משפיע על כל תחומי חיינו. האדם איתו אנו בוחרים לחיות, העבודה אליה אנו קמים כל בוקר, כל אלו קשורים לאופן בו האדם חווה את עצמו. בטחון עצמי יכול להיות שונה בתחומים שונים: יש דימוי עצמי גופני (העלול להיתפתח לכדי הפרעת אכילה כגון אנורקסיה ובולמיה או אכילה רגשית) ,בטחון עצמי מקצועי, בטחון עצמיהקשור לתפקידנו במשפחה ( האם אני הורה טוב? ) וכדומה. כל אלו מרכיבים בטחון עצמי כללי. טיפול בחוויה של דימוי עצמי נמוך יכול להיות קוגניטיבי, התנהגותי או טיפול קלני היורד לשורש ולמקור של התפתחותו של חוסר בטחון עצמי. תיקון של חווית נטישה, פיתוח תחושת כבוד לרגשותינו ולתחושותינו מפתחים תחושת הערכה עצמית המגבירה בטחון עצמי בריא וחיובי.
ביטחון עצמי הינו אוסף של מרכיבים רבים, המשקף את מה שהיחיד יודע, חש, חושב ומכיר לגבי עצמו בזמנים, בסיטואציות ובפעילויות שונות. ביטחון עצמי הוא הבבואה של האדם את עצמו כפי שהיא משתקפת לו מתוך ביצועיו ומתוך האינטראקציה שלו עם הסביבה.
כיצד נוצר ביטחון עצמי נמוך או ביטחון עצמי גבוה?
ביטחון עצמי נוצר דרך המפגש והאינטראקציה עם הסביבה, הילד לומד להכיר בתכונותיו ומאפייניו, להעריכם ולשפוט את טיבם .בעוד שבגיל צעיר הילד תופס את עצמו כאישיות כוללת ולא כצירוף של חלקים ומרכיבים שונים והוא מגדיר את עצמו במושגים כוללניים, עם גדילתו והתבגרותו, התערותו החברתית וראיית עצמו במסגרות הקבוצתיות השונות מתחיל תהליך של דיפרנציאציה (אבחנה) בתחושת הביטחון העצמי. הילד מתחיל להיות מודע למרכיבים השונים הבאים לידי ביטוי אצלו בתחום החברתי, הלימודי, הגופני וכד'. ישנה חשיבות רבה מאוד ליחסי הגומלין של הילד עם משפחתו, סביבתו, מוריו וחבריו בהתפתחות הבטחון העצמי שלו. הדרך בה האנשים החשובים לו, מגיבים כלפיו מבהירה לו מה הם חושבים עליו, על פעולותיו ומה ערכו בעיניהם. תגובות מעודדות, מחזקות וחוויות הצלחה יסייעו לילד בפיתוח בטחון עצמי חיובי, בעוד שתגובות שליליות, כעס, ביקורת, הענשה וכישלונות חוזרים עשויים לפתח אצל הילד ביטחון עצמי נמוך. ביטחון עצמי חיובי מתורגם לתחושת ערך עצמי חיובית, שביעות רצון וקבלה עצמית. לעומת זאת,ביטחון עצמי שלילי פוגע בתחושת הערך העצמי ומתבטא בתחושת חוסר שביעות רצון עצמית ופגיעה בתפקוד.
ביטחון עצמי מתפתח לאורך תקופת הילדות וההתבגרות, אך הוא גמיש וניתן לשינוי בעקבות תהליכים פנימיים וחיצוניים שעובר האדם.
וויליאם פיטס –אחד מהחוקרים החשובים בתחום הדימוי העצמי מצא חמישה חלקים חשובים שמרכיבים את הדימוי העצמי להלן:
1. דימוי אישי- תפיסת האדם את תכונות אישיותו. כלומר, ביטחון עצמי הנוגע לאישיותו של האדם.
2. דימוי גופני- תפיסת גופו, בריאותו והופעתו החיצונית של הפרט. כלומר, ביטחון עצמי הנוגע למראה החיצוני של האדם.
3. דימוי מוסרי- תפיסת מוסריותו והתנהגותו לפי הנורמות המקובלות. כלומר, ביטחון עצמי בנוגע לאמות המידה המוסריות של האדם.
4. דימוי משפחתי- תפיסת האדם את עצמו תוך מסגרת משפחתית ותפיסתו את יחס המשפחה אליו. הווה אומר, ביטחון העצמי בנוגע למעמדו ומיקומו במשפחה.
5. דימוי חברתי- תפיסת האדם את עצמו ביחס לזולתו בתוך אינטראקציות חברתיות. כלומר, ביטחון עצמי בנוגע למיקומו ומעמדו החברתי.
האדם מאמץ לעצמו ביטחון עצמי גבוה על עצמו כאשר הישגיו ותכונותיו מוערכים בחברתו ומאמץ הערכה שלילית כאשר הם אינם מוערכים.
פיטס מבדיל בין שני סוגים של דימוי עצמי:
דימוי ריאלי – תפיסת האדם את עצמו כפי שהוא בהווה.
עם בניית הדימוי העצמי הריאלי שלו, לומד הילד לייחס ערך לתכונות המרכיבות את הדימוי העצמי שלו. משחר ילדותו מקנים לו הוריו ערכים. הם אומרים לו מהטוב ומה רע, מה כדאי לעשות וממה כדאי להימנע. מתוך הערכות אלה לומד הילד מה הדבר הרצוי בחברה, ומאמץ לו דימוי אידיאלי.
דימוי אידיאלי – זהו דימוי שיש לאדם על עצמו, לא כפי שהוא בהווה, אלא כפי שהיה רוצה להיות. זוהי הדמות שהאדם שואף אליה.
ישנו פער מסוים בין דימוי ריאלי לדימוי אידיאלי. פער זה הוא הכוח המניע את הפרט להגשים את שאיפותיו, בתנאי שהן מציאותיות ואינן רחוקות מדי מתכונותיו וכישוריו הממשיים.
העדר פער בין דימוי ריאלי לדימוי אידיאלי מביא לקפיאה על השמרים, שכן במקרה זה הפרט חסר אתגרים, אין לו למה לשאוף.
בטחון עצמי חיובי מניע את האדם להעז, להיות בטוח בעצמו ולהתמודד ביתר ביטחון עם משימות העומדות בפניו. ביטחון עצמי שלילי הוא תחושה של חוסר שביעות רצון מהישגים, מהתכונות ומהמאפיינים העצמיים. תחושה כללית של חוסר ערך עצמי מניעה את האדם להססנות בהחלטות, להימנעות מהתמודדות עם משימות הדורשות מאמץ, חשש מכישלון והעדר יוזמה. לדימוי עצמי שלילי נלווים לעיתים חרדה והיעדר כוחות פנימיים או לחלופין נלווים רגשות מרדניים ומטען רגשי שלילי.
הגורמים לחוסר ביטחון עצמי
1) חוויות והתנסויות: ביטחון עצמי נוצר כתוצאה מחוויות שאנו צוברים ולוקחים בהן חלק החל מגילאי הינקות מעצבות את האופן בו אנו תופסים את עצמנו ואת יכולותינו ומתוך כך את תחושת הביטחון העצמי.. לאורך השנים יגדל טווח ההתנסויות והמסגרות בהן פועל האדם והדימוי העצמי יתרחב ויכלול היבטים נוספים- מהן יכולותיי ?הלימודיות? איזה תפקיד אני ממלא באינטראקציות חברתיות? האם יש לי יכולת מנהיגות
2) אינטראקציות בין אישיות: למטפלים בנו בילדותינו ישנה השפעה מכרעת על תחושת הביטחון העצמי. מיום לידתנו אנו מצויים באינטראקציות בין אישיות ההולכות ומתרחבות. הפידבקים הסביבתיים שאנו מקבלים ("אתה ילד עצלן!"), ההשוואות לאחרים ("אני התלמיד הכי טוב בכיתה") ויחסינו עם אחרים ("אף פעם מזמינים אותי לשחק" - כל אלו משפיעים ומעצבים את הדימוי העצמי. הן תחושת העצמי והן הבטחון העצמי הן נגזרות של יחס הסביבה אל האדם
3)דמיות סמכות/ מטפלים: המטפלים הראשונים בילד הם ההורים ולאחר מכן מטפלים אחרים - גננות ומורים. יחסם של כל אלו שצוינו משפיע השפעה מכרעת על יסודות ההערכה העצמית ומה שישפיע על היבטים של הדימוי העצמי בבגרות. הקשיים הקיימים בחינוך הילדים מצד ההורים והמורים מביאים לעיתים את אלה לגעור בילד ולפגוע בו. הילד מפנים את הביקורת החיצונית וכתוצאה מכך נוצר חוסר בטחון עצמי.
4) תרבות וחברה- התרבות וההחברה אליהן אנו משתייכים משפיעות אף הן על הביטחון העצמי - אנו משווים עצמנו לנורמות החברתיות, מציבים לעצמנו מטרות בהתאם להן וכן הלאה. למשל כיום החברה שלנו מעריכה מאוד השגיות, יזמות, תחרותיות והצלחה ולכן אנשים רבים בוחנים את עצמם לפי פרמטרים אלו. זאת ועוד, ככל שערכי החברה כגון הישגיות, תחרותיות ופרפקציוניזים גבוהים יותר כך הקרטריונים לשיפוט עצמי נוקשים יותר ודורשניים יותר. כמובן, שככל שדרישות החברה גבוהות יותר כך הדימוי העצמי הפרטי ניזוק. כך קורה שמקרים של הפרעות אכילה הולכים ומתרבים. לתרבות ולחברה ישנה השפעה קריטית על תחושה של ביטחון עצמי או חוסר בטחון עצמי.
על פי התיאוריה של צ'ארלס קולי:
על פי תאוריה של צ'ארס קולי, ביטחון עצמי מתפתח בעקבות הערכותיהם, דעותיהם ותגובותיהם של אנשים מסביב. הדמויות המשפיעות ביותר נמצאות במעגל החשוב ביותר המקיף ומלווה את הפרט במהלך חייו. צ'ארלס קולי היה מראשוני הסוציולוגים, שניסו להסביר את הקשר עם הסביבה והאינטראקציה החברתית כבסיס ליצירת הדימויים העצמיים שלנו על-פי התאוריה שלו, זהות-
האדם אינה דבר נתון, מולד או נרכש, אלא מתפתח בתהליך הדרגתי תוך כדי מגענו עם סביבתנו. מגעים אלו, כפופים לאינטרפרטציות ייחודיות, כלומר, לאופן שבו אנו מפרשים את יחסה של הסביבה אלינו. פרשנות זו הופכת להיות חלק בלתי-נפרד מדימויינו העצמיים, ומהווה את הבסיס
למושג ה"עצמי" המתפתח שלנו. על-פי קולי, מדובר בתהליך תלת-שלבי:
1. אנו קולטים את האופן בו אחרים מתייחסים להתנהגותנו
2. אנו מפרשים את שיפוטם של האחרים כלפינו
3. אנו מעריכים את התנהגותנו בהתאם לדעתם של האחרים.
למעשה, טוען קולי, התהליך כולו הוא ניסיון ליצירת "עצמי שבמראה", שאינו אלא דימוי מוכלל של האופן בו אנו נתפשים על ידי בני-אדם אחרים. על פי קולי, העצמי-שבמראה אינו האופן בו אנו נתפשים על ידי אחרים, אלא האופן שבו אנו מדמיינים את עצמנו נתפשים.8
כלים מעשיים להתמודדות עם חוסר ביטחון עצמי הקלק כאן
לכתבה אודות חוסר ביטחון עצמי ודימוי עצמי הקלק כאן - מאת נעמי בר
נעמי בר משוחחת בערוץ 10 על דימוי עצמי, נמוך מאפיינים וכיצד ניתן להעלות דימוי עצמי :
