טיפול מהפכני בחרדה ובהתמכריות באמצעות EMDR
אירועים כואבים מותירים חותם עמוק במוחנו. חוויות שהתרחשו בעבר עלולות להשפיע על רגשותינו והתנהגותנו בהווה, כאשר לעיתים זיכרונות החוויה עמוקים עד כדי שיבוש את חיינו. מי לא חווה נטישה של אהוב/ה, פיטורים או ביקורת מתמשכת מצד אדם קרוב? אנשים רבים חווים לאורך חייהם אירועים כאובדן משרה, תאונות דרכים, גירושים ואפילו פרוצדורות רפואיות או ביקורים אצל רופא המותירים זיכרון מר במוחנו.
טראומה וחרדה
אירועים כואבים מותירים חותם עמוק במוחנו ולנפשנו. חוויות שהתרחשו בעבר עלולות להשפיע על רגשותינו והתנהגותנו בהווה, כאשר לעיתים זיכרונות החוויה עמוקים עד כדי שיבוש את חיינו בהווה. גם מבלי שנחווה אירועים טראומטיים מאסיביים (כגון פגיעה מינית, אונס, פגיעה פיזית, אלימות, מוות של אדם קרוב, תאונה, פיגוע) העלולים להביא להתפתחות לתסמונת דחק פוסט-טראומטית (PTSD), כולנו מכירים את התחושה. מי לא חווה נטישה של אהוב/ה, פיטורים או ביקורת מתמשכת מצד אדם קרוב אשר פגעה בנו ובתחושת הדימוי העצמי בבגרותינו? אנשים רבים חווים לאורך חייהם אירועים כואבים כאובדן משרה, אובדן אהוב, תאונות דרכים, גירושים ואפילו פרוצדורות רפואיות או ביקורים אצל רופא המותירים זיכרון מר במוחנו. כאשר החוויה שעברנו משפיעה על חיינו כיום, משפיעה על אכות החיים ומסעירה מבחינה רגשית יש לטפל בשחרור ועיבוד החוויה על מנת שנוכל להמשיך הלאה בחיינו.
סביב אירועי חיים מסוג זה, למרות שברור לנו כי אנו צריכים להניח את העבר בעבר ואין טעם לדוש באירועים שזמנם חלף, רגשותינו ממאנים להקשיב. הם נאחזים בעבר גם לאחר שהתפיסה הרציונאלית לגבי המצב השתנתה. יתרה מכך, חוויה טראומטית היוצרת חרדה, מותירה חותם במערכת העצבים. חלקי המח הקוגניטיבי המכילים את כל המידע המתאים אינם מצליחים ליצור מגע עם כל חלקי המח הרגשי – המערכת הלימבית אשר ממשיכה לאותת לנו שסכנה מתקרבת. כאשר המח ההישרדותי שלנו נכנס לפעולה אפשרויות התגובה הן בריחה, תקיפה או קיפאון, וקיים נתק בין ההבנה הקוגניטיבית ש"הכל בסדר" לבין התגובה הרגשית. כך, למשל, אישה אשר עברה אונס בעבר עלולה להמשיך להרגיש חרדה גם כאשר היא נמצאת במיטה עם אהוב לבה ונער עשוי לפחד מכל כלב המופיע בסביבה רק משום שבעבר ננשך על ידי כלב.
כך, תחושות מצוקה מתמשכות וסבל נפשי המתבטא בתחושות של חרדה, דיכאון או קשיי שינה, דימוי עצמי פגוע, עשויים להיות תוצאה של חוויות קודמות שעברנו: חוויות ש"נתקעו" במוח הרגשי מאחר והנפש לא הצליחה לסיים את עיבוד החוויה. אחת השיטות לטיפול בחרדה כללית ובהתקפיי חרדה ובדיכאון ובפוסט-טראומה היא הטיפול ב- EMDR.
טיפול ב- EMDR הוא שיטת תרפיה עוצמתית במיוחד משום שהיא נותנת מענה לניתוק הקיים בין המח הרגשי למח הקוגניטיבי. שיטת ה - EMDR מתבססת על ההנחה כי כאשר מתרחשת חוויה המעוררת מצוקה רבה, מערכת העצבים מוצפת בקלט. במצב זה של הצפה, זיכרון החוויה על כל היבטיו (תמונות, קולות, רגשות, תחושות גוף ) נשאר לא מעובד. כתוצאה מכך, הזיכרון מאוחסן באופן נפרד וכל גירוי מעורר ומציף את אותה חוויה מחדש.
טיפול ב-EMDR במצבים של טיפול בחרדה, חרדה חברתית, חרדה כללית, התמכרויות, טיפול בטראומה, טיפול בתסמונת דחק פוסט טראומטית, זכה להכרה רשמית של ארגון הבריאות העולמי, הסתדרות הפסיכיאטריים האמריקאית, ארגון הבריאות הבריטי והארגון הבינ"ל לחקר הטראומה. כיום EMDR משמש כתרפיה בהתמודדות עם משברי חיים, שחרור מחוויות עבר, שינוי דפוסים התנהגותיים, קשיי שינה, קושי בנטילת החלטות, התמכרויות, התקפי זעם, כאבי ראש ומיגרנות, נטייה ללחץ ומתח, ניתוק רגשי (דיסוציאציה), טראומות על רקע הזנחה הורית, התעללות פיזית, מינית או רגשית, פוביות, טיפול בהתקפיי חרדה, סיוטים, OCD פוסט טראומה PTSD .
טיפול ב-EMDR לטיפול בהתמכרויות:
מלבד טיפול נפשי באמצעות EMDR להפחתת חרדה, הטיפול הוכח כיעיל במצבי התמכרות. התמכרות לסיגריות, התמכרות לאלכהול או התמכרות לסמים קלים. התמכרות מעין אלה, מעוררות שינויים נוירולוגיים עצביים אשר שולחים פולסים חשמליים למתמכר לצרוך את אותו חומר לו הוא מכור. באמצעות טיפול ב-EMDR ניתן לשחרר את אותם קשרים נוירולוגים אשר מעצבים את מעגל ההתמכרות החוזר על עצמו. הטיפול ב-EMDR הינו פשוט, אינו חודרני ואינו דורש מאמץ להתגבר על תסמיני גמילה כתוצאה מההתמכרות.
מהו טיפול רגשי ב – EMDR ?
EMDR) Eye Movement Desensitization and Reprocessin ) הינה שיטת טיפול אשר פותחה ע"י ד"ר שפירו ופרושה הקהיה ועיבוד מחדש של תנועות עיניים. תרפיה זאת מאפשרת להשלים את עיבוד החוויה העומדת בבסיס המצוקה ומאפשרת פיתוח של מנגנוני הגנה מועילים יותר. הטיפול נעשה באמצעות גירוי של שני המיספרות במוח לסירוגין, המח הרגשי (האונה הימנית) והמח הקוגניטיבי (האונה השמאלית). הגירוי נעשה באמצעות מגע, צליל או תנועת עיניים.
הבסיס לטיפול ב-EMDR הוא ההנחה שלכולנו מנגנון של עיכול טראומות רגשיות המתפקד כמערכת טבעית שמטרתה הסתגלות לעיבוד חדש. לעיתים מערכת זאת עלולה להיות מוצפת, וכוחו של ה- EMDR נובע מכך שהוא מעלה את זיכרון החוויה על מרכיביו השונים: החזותי, הרגשי, הקוגניטיבי והפיזי (תחושות הגוף) ולאחר מכן מגרה את "המערכת ההסתגלותית לעיבוד המידע". ניתן להשוות את תנועות העיניים בטיפול ב- EMDR לאלו שמתרחשות, באופן ספונטני, במהלך שנת חלומות (REM) , בשלב גליי אלפא, אשר נמצאה במחקרים כסוג שינה החיוני לתמיכה במערכת הטבעית לריפוי המח ולהשלמת תהליכי עיבוד שלא הושלמו עקב הצפה מידע. כך, תנועות העיניים המגורות במהלך EMDR מהוות מנגנון טבעי המזרז את הטיפול לאחר טראומות פסיכולוגיות.
תוכנית הטיפול ב-EMDR בנויה משלבים כאשר ישנו מיקוד בחוויה, בתחושה או בזיכרון הגורמים למצוקה:
-
זיהוי כל מרכיבי החוויה הגורמת למצוקה או ההרגל שברצוננו לשנות. שלב זה כולל:
זיהו המאפיינים הסנסורים של החוויה- תמונה, קול, ריח.
זיהוי המאפיינים הרגשיים - מהם הרגשות המתעוררים? האם זאת חרדה? כעס? עצב?תסכול?
זיהוי המאפיינים הפיזיים- כיווץ גופני, כאב, "גוש בגרון", מתח שרירים.
זיהוי הסוגסטיות השליליות המתלוות לחוויה- "אני חסר אונים" , "אני לא בטוח" , "העולם מסוכן".
בשלב זה, יבקש המטפל מהמטופל לדרג את רמת המצוקה או רמת חרדה שהוא חש על טווח שבין 0-10.
-
עיגון מקום בטוח. אין לטפל בטראומה ללא יצירת מקום בטוח, הן ברמת הקשר הטיפולי והן בשלבי העבודה.
בשלב זה, המטפל יבקש מהמטופל להיזכר בחוויה בה הרגיש נוח ובטוח.
יצירת חוויה בטוחה ומרגיעה ע"י זיכרון או דימוי הינה תנאי הכרחי כאשר מטפלים בטראומה. לא בכדי, חוויות המעוררות מצוקה נקראות "מערבולת הטראומה" עיגון חוויה המעוררת רגשות חיוביים מאפשרת למטופל לחוות יותר שליטה וביטחון בטיפול.
-
בשלב זה, המטופל יתבקש לתאר את האירוע מעורר המצוקה על כל מרכיביו, החל מהמראות, הצלילים, הרגשות, המחשבות ועד לתחושות הפיזיות שנלוו לאירוע. במקביל להיזכרות יופעל גירוי חיצוני לשתי אונות המוח לסירוגין. במהלך שלב זה, יתכן כי יעלו אסוציאציות, שברי זיכרונות, תחושות ומראות נשכחים או מודחקים. המטופל יתבקש להפנות את תשומת לבו אל התכנים שעלו ושוב יופעל הגירוי המוחי לסירוגין. שלב זה יחזור על עצמו במפגש אחד או בכמה מפגשים עד שהמטופל ידווח כי רמת המצוקה שלו ירדה משמעותית והיא נעה בין 0-1. שלב זה יכול להימשך כמה מפגשים, עד כי נראה כי החוויה הקשה אינה מעוררת שוב את אותן הרגשות.
-
קישור בין התניה חיובית לחוויה.
בניית היגד חיובי אשר נוגדת את ההתניות השליליות שצורפו לחוויה הקשה. התניה זאת נעשית בשלבים והיא מצורפת לפרשנות החדשה בעזרת גירוי מוחי של אונות המח לסירוגין. "אני מוגן", "אני יכול להתמודד", "אני בטוח".
-
שיכוך המצוקה הפיזית. חזרה על הגירוי המוחי תוך כדי הפניית תשומת הלב אל הגוף והחוויה הגופנית הנלווית להיזכרות באירוע.
-
סיכום והערכה מחדש של האירוע. בדיקת מידת המצוקה או תחושת החרדה מ 1-10.
לסיכום נאמר, כי טיפול ב- EMDR הוכח מחקרית כיעיל במצבים של התקפי חרדה, חרדה, דיכאון, פוסט-טראומה ואפילו התמכריות. EMDR אמנם התפתח כשיטה לטיפול בהשלכותיהן של טראומות פסיכולוגיות אך עם הזמן נמצא כיעיל גם בהתמודדות עם רגשות שלילים המתקיימים לאורך זמן או בעקבות משברי חיים, או עם תחושה כי ישנם חסמים פנימיים שמעכבים מלפרוץ קדימה, דפוס חוזר של התנהגות או אפילו התמכרות. כך EMDR הינה שיטת טיפול המכוונת לשיחרור המטען הרגשי המלווה טראומה, חרדה או דיכאון.
הכותבת – נעמי בר, פסיכותרפיסטית ומנחת קבוצות מודעות
www.neomibar.com
