הפסיכולוגיה עוסקת בעיקר בקשיים, למרות שלבני האדם יש יכולת להתמודד עם המון קשיים ולמרות הקשיים להיות שמחים. מי שהקים את הרעיון של פסיכולוגיה חיובית היה זליגמן שנגע בנושא "חוסר אונים נרכש". טען כי 95% מהפסיכולוגיה עוסקת בפתולוגיה ובדברים הרעים, הגיע הזמן לעסוק בפסיכולוגיה החיובית של בתקופות הטובות בחייהם של האנשים. 

 

 

 מדע האושר - מה הופך אותנו למאושרים ?

 

הפסיכולוגיה החיובית,להבדיל מהפסיכולוגיה הקלאסית אשר עוסקת בפתולוגיה ומטרתה העיקרית הינה להפוך את האדם לסתגלתן. הפסיכולוגיה החיובית, עוסקת בעיקר בחיובי וביכולתם של אנשים להתגבר על  קשים, למצוא את כוחם ולהשאר נורמטיביים ואף יותר מכך.

נשאלת השאלה מה הופך אנשים למאושרים?

הפסיכולוגיה החיובית חוקרת את נושא האושר על בסיס מדעי ומזהה מה עובד ומנסה לנבא פעולות שיביאו אושר.

מדד האושר:
האושר, למרבה הפלא, לא מושפע מעושר למעט עוני מחפיר. העולם המערבי ברמת חיים גבוהה ביחס למדינות עולם שלישי ואין נתונים לכך שהמערב יותר שמח ואולי אף להפך שכן יש נטיות לדכאונות בקרב החברה המערבית.
אומללות בשל המשאלה לאובייקט השינוי (בולס). במהלך התפתחותינו אנו מגיעים למסקנה שבעת מצוקה פיזית או נפשית הגאולה מגיעה מחוצה לנו. האם מאכילה, מרגיעה, מנחמת. בבגרתנו נוצרת על תפיס ה מוטעית כי  כי השינוי יבוא מבחוץ.
זליגמן ממליץ:

1)כדאי לחיות במדינה דמוקרטית עשירה ולא בדיקטטורה ענייה.

2)להתחתן וליצור קשרים חברתיים ענפים.

3)להימנע מפיגועים וקטסטרופות אחרות.

4)לחזור בתשובה (לדבוק באמונה) לחפש משמעות.

מה לא יגביר תחושת אושר:

להרוויח הרבה כסף.
לשמור על הבריאות.
לרכוש השכלה.
לעבור לעיר עם אקלים טוב יותר.
מהו אושר על פי דר' טל בן שחר:
אושר = הנאה לטווח קצר + סיפוק לטווח ארוך.

50% מיכולתנו להיות מאושרים היא מולדת. עם זאת, פיתוח יכולות קוגניטיביות ובחירה רגשית מפתחת את יכולתנו להגדיל את יכולותינו להיות מאושרים. 

אופטימיות נאיבית – מיומנות נרכשת. טל בן שחר מדגיש כי אופטימיות אין משמע חוסר רציונאליות או מציאות. האדם האופטימי באמת אינו רק חווה שהכל לטובה אלא גם כאשר ספג חוויה קשה, ישנה קבלה והכרה ברגשות ויכולת ״להוציא לימונדה מהלימון״.  

מדוע כדאי לשפר אופטימיות?
מדוע כדאי לאמץ אופטימיות?בפשטות - החיים יורגשו כמאושרים יותר.
תוחלת החיים תתארך  20%.
ההסתברות לחלות בדיכאון תהיה נמוכה פי 8.
ההסתברות להצליח כמעט בכל תחום בחיים תהיה גבוהה באופן משמעותי והבריאות טובה יותר.

איך הופכים להיות אופטימיים?
חצי כוס מלאה - מסתכלים על התכונות החזקות והטובות שלנו ולהזכיר לעצמנו אותם. לבחור את האמת המקדמת אותנו.
אתגר - האופטימיים רואים בקושי דבר נשלט וחולף ואינו מייצג מצבים רבים.
הסר כעס מלבך העבר רעה מבשרך.
הצבת מטרות – לזרוק את התרמיל מעבר לגדר.
מצוי זרימה – הטווח שלא משעמם אך גם לא מעורר חרדה.
ניהול זמן – שפע של זמן הוא מנבא לשביעות רצון.
מודעות – מהן חוזקותיי? מה חולשותיי? " אוי לו לאדם שאינו מכיר ליקויי נפשו, שהרי אינו יודע מה עליו לתקן, אך אוי ואבוי לאדם שאינו מכיר מעלותיו, כי אז אפילו את כלי עבודתו אינו מכיר"
חיסון פסיכולוגי – תחדירו לילדים משפטים מחזקים.
רגשות שליליים – תנאי חשוב לרווחה פנימית הינה הכרה ברגשותינו השליליים ומתן לגיטימציה עצמית.
רגשות חיוביים – משאבים, מגנטים של חברה, יצירתיות והתמודדות טובה יותר עם מחלות.
קבלה וסליחה עצמית – נראטיב.
סלחנות – לסלוח לאחרים
הכרת טובה – לזהות הצלחות ודברים טובים ולהכיר טובה לעצמך או לאחר.
תודעת שפע – מגיע לי לעומת אני ראוי !
דיאלוג עצמי חיובי ואופטימי
פרדוקסאליות – מה הדבר הכי גרוע שיכול לקרות...
חקר אמונות רווחות בתודעת האדם – מה הייתה התועלת באמונה, מה שירתה בעבר והאם אני עדין זקוק לה? אמונה כמוה כתרופת פלא לתחושת חרדה.

מחשבות מעוררות חרדה ומחשבות של דכאון הן תוצאה של דפוסי חשיבה ופרדיגמות שליליות. ניתן לשנות את צורת החשיבה מעודדת חרדה לחשיבה 'מונעת חרדה' כפי שניתן לשנות את הדיאלוג הפנימי מדאלוג ביקורתי אשר מעורר חרדה ודיכאון, מפחית את תחושת הערך העצמי ואת תחושת הביטחון העצמי. לדיאלוג מעודד ומעצים אשר מעלה את הערכה העצמית , מגביר מוטיבציה וויטליות.